אנחנו יושבות בחצר המקסימה, לידנו עץ זית שאך ניטע ועצי פרי, ומסביבנו הנוף עוצר הנשימה של הרי ירושלים. שמש חמימה מלטפת אותנו ואנחנו לא יכולות להימנע מלחייך זו לזו, במיוחד כשאנחנו מריחות את הניחוחות הנפלאים שמגיעים אלינו היישר מהקונדיטוריה המקסימה שבגינתה אנחנו יושבות - אפרת בייקרי, בקיבוץ הפסטורלי קריית ענבים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אבל נתחיל מההתחלה - אני יודעת, כבר כתבתי פעמים רבות על אזור מטה יהודה בפרט, ואזור ההר בכלל, אבל מה לעשות שמדובר באחד המקומות היפים בארץ, המציע אינסוף אפשרויות בילוי וטיול? אפילו ברשת ישרוטל הבינו את הפוטנציאל הגלום באזור והקימו זה לא כבר את מלון כרמים היפהפה, שמציע חופשות מקסימות באזור הזה, הירוק כל השנה. התירוץ הפעם הוא פסטיבל היין המסורתי, המתקיים באזור המשופע בכרמים נהדרים, המשמש הזדמנות מצוינת לבקר בכרמי האזור ולטעום יין טוב.
כאמור, התחלנו את טיולנו באפרת בייקרי - קונדיטוריה ובית קפה שפתחה אפרת שרף רק לפני שלושה חודשים. לשרף רזומה מרשים שכולל ניהול הקונדיטוריה של רשת קפה הלל (שהקים יוסי בעלה). אפרת מספרת לי שהחלום להקים מאפייה ופטיסרי נולד בעת שביקרה במאפייה קטנה בפאריס, שבה הוגשו כריכונים זעירים ויפים ומיני פטיפורים קטנים. כדי להגשים את חלומה איתר בעלה עבורה מבנה בפאתי הקיבוץ והוא עזר לה להגשים את חלומה ולהקים את אחד המקומות המקסימים שביקרתי בהם לאחרונה.
המאפים כאן נפלאים ונימוחים, הפוקצ'ות (במיוחד זו עם הפיצוחים) יגרמו לכם להזיל ריר, אבל גולת הכותרת בעיניי היא הלחמים המצוינים שאופה אפרת, במיוחד לחם פאפא (כינוי החיבה של אפרת) - לחם קינוח שהוא למעשה לחם דגנים בחוש עם סילאן, קצת מתקתק, שהיא המציאה. הכל כאן, כמובן, בעבודת יד. תענוג.
העץ הנדיב
לאחר התחלה כל כך מוצלחת, אנחנו ממשיכות לשמורת הרי ירושלים, לטיול אופניים בסטף. לא יודעת מה איתכם, אבל לדעתי מדובר באחד ממסלולי הטיול היפים ביותר בארץ, בכל עונות השנה. אורי טישלר, שהקים מרכז חדש לרכיבת אופניים בשם "נקודת מוצא" במושב צפרירים, אוהב לקחת את האנשים בעצמו או להציע להם להגיע לרכיבה נוחה כאן, בסטף.
הסטף ממוקם בצידו המזרחי של הר איתן, בפאתיה המערביים של ירושלים, שבהם צונח מדרון ירוק אל תוך נחל שורק. סטף היה שמו של כפר ערבי שנכבש במלחמת העצמאות ותושביו, שעזבו אותו, לא הורשו לחזור אליו אחרי המלחמה. בשנות השמונים החלה קרן קיימת לישראל לשקם את מערכת המדרגות החקלאיות (טרסות) שהיו במקום כדי לשמר חקלאות הר מסורתית וקדומה. במסגרת הפרויקט נחפרו ונחשפו שני מעיינות שסיפקו מים לכפר - עין סטף ועין ביכורה, התעלות שיצאו מהם, ובריכות האגירה. שני המעיינות משקים את הטרסות ועליהן מגדלים, ממש כמו בני ישראל בימי קדם, גני ירק, זית, שקד וגפן - המעניקים לנוף מראה ירוק ורענן בכל ימות השנה. אתם תוכלו להגיע לכאן לטיול עצמאי בשבילי הר איתן ולרדת למעיינות המפכים או להצטרף לאחד מטיולי האופניים שמציע טישלר.
אנחנו ממשיכות למושב רמת רזיאל, המוכר בשל יקב קסטל המשובח שפועל בו שנים רבות, אבל אנחנו הגענו לכאן כדי לבקר את האמנים שפועלים במקום - אילנה יניב, למשל. כשתיכנסו לביתה, לא תוכלו שלא להתפעל מהיופי - מהחצר היפהפייה והפורחת, שבה תצפית פנורמית לעבר ההר ומהבית היפהפה שבו מיני פריטים שאספה יניב והם משמשים אותה ביום־יום. אבל גולת הכותרת כאן היא ללא ספק פריטי העץ היפהפיים שהיא יוצרת במו ידיה. אילנה קוראת לסטודיו שלה "סטודיו פעם" וכשאני שואלת אותה למה היא עונה לי בחיוך: "אני פיזיותרפיסטית בעברי, ותמיד אמרתי שפעם אעשה משהו נוסף שאני אוהבת. כפיזיותרפיסטית תמיד עסקתי בגריאטריה, בדברים ישנים, בסגנון של פעם ותמיד הייתי מחוברת לעבר. כשעברנו לגור כאן הבנתי שאני רוצה להתחיל ליצור, ודווקא בנגרות". במשך שש שנים למדה יניב נגרות והיום היא כבר יוצרת ארונות יפהפיים ומדפים, ומשלבת עץ עם תפירה וקרמיקה. ואם יצירותיה מזכירות לכם את הולנד הרחוקה, אין זה פלא: יניב מגיעה ממשפחה הולנדית וגדלה בבית עם הרבה עץ וקרמיקה כחולה. האמינו לי, יהיה לכם קשה לעזוב את ביתה, זהו מקום פשוט מענג.
עוד אמן מקסים שיוצר רהיטים וצעצועים מעץ חביות יין הוא יעקב אורבך, שמקבל אותנו בחיוך גדול. שווה להביט בבית המלאכה שלו ולהגיע לסטודיו, שבו תוכלו לראות כיצד הוא בנה נדנדת סוס עץ ומיני צעצועים מחויכים וכן רהיטים ומוצרים מעץ חביות היין של יקב קסטל. אורבך נוגע ללב כשהוא מספר שהחל ליצור כשאשתו חלתה והוא היה צריך לשהות לצידה בבית זמן רב. "תמיד יצרתי דברים, אבל היא עודדה אותי להמשיך וליצור בעץ, ואני ממשיך לעשות זאת בשמחה גם כשהיא כבר איננה", הוא מספר. איש מקסים.
שלאף שטונדה
אנחנו מגיעות לגבעת יערים, שם הקימו עדה וניסים בן יהודה את מתחם הצימרים המקסים שלהם, "צימר בהר". הזוג מציע אירוח בבקתות עץ מסודרות ונקיות, שחצרן המטופחת משקיפה לנוף יפהפה. בחצר פינת זולה נחמדה, מנגל, וכל מה שצריך לחופשה טובה. בני הזוג ידאגו לכל צורכיכם, כולל טיולי סוסים (הסוסים בבעלות בני הזוג וניסים מדריך רכיבה) בעלות סמלית במיוחד. שווה להגיע לכאן עם חברים טובים ולשכור את כל המתחם, לחופשה מקסימה ולא יקרה. שימו לב, כדי שלא תצטרכו להתאמץ ולבשל בשבת, יציעו לכם כאן ארוחות ביתיות ואוכל תימני שיגיעו היישר לבקתה, כך שתוכלו לאוכלו בחצר מול הנוף המפעים. את האוכל מייצרת עטרה, שהמקום שלה, "בצל עצי הזית", נמצא בכניסה לקריית יערים.
ומה טוב יותר מלסיים יום נפלא שכזה, שמאגד את כל הטוב שבאזור - אנשים טובים, נוף יפהפה, יינות נהדרים וחברה נפלאה - במסעדת מאג'דה בעין ראפה. את המקום הקימו בני הזוג מיכל ברנס ויעקוב ברהום, היא יהודייה והוא ערבי. המסעדה נטועה בלב ליבו של הכפר הידידותי עין ראפה (בואכם עין כרם), וכבר כשתיכנסו לבית התכול שבו היא שוכנת תתפעלו מהרהיטים היפהפיים, שאותם יוצר יעקוב במו ידיו, ומצבעי הפריחה הנועזים של החוץ, שכאילו זולגים פנימה לתוך הבית, ומקנים לו חושניות ויופי.
סיפורם של בני הזוג יכול בקלות להספיק לשלושה סרטי קולנוע. הם הכירו לפני 18 שנה במלון בקריית ענבים, היא עבדה במזנון והוא היה מלצר. השניים התאהבו, ונגד כל הסיכויים הקימו משפחה לתפארת, וכעת הם חיים בבית הכחול, מעל המסעדה. מיכל מבשלת בהתאם לחומרי הגלם שהיא משיגה ואנחנו גילינו כאן סינייה סרדינים עם עגבניות שרי תמר, שומר וערק וגם פלאפל שרימפס ביוגורט וחזרת. לקינוחים כבר לא הספקנו להישאר, אבל יודעי דבר סיפרו לי ששווה מאוד לטעום. וכמובן - כל האוכל מלווה, ובפרגון רב, ביינות מתוצרת האזור הפורה הזה, מטה יהודה. באים לבקר?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו