אם זה השלום - מהי מלחמה?

הרצח בדקירות של חייל צה"ל באוטובוס, על ידי מחבל פלשתיני, אינו תוצאה של אווירה. למיטב ידיעתי, אווירה לא רוצחת. פראי אדם, חסרי צלם אנוש, רוצחים. לתלות את המעשה הנורא באווירה הוא זילות של חיי אדם וחוסר הבנה של תפקיד ההרג באתוס הפלשתיני. אתוס שנשען על שפיכת דמם של חפים מפשע כמכשיר להשגת מטרות לאומיות וטריטוריאליות. הפלשתינים לא שונים מאחיהם בסוריה, במצרים, בתימן ובסודאן, שטובחים באחיהם שלהם ללא רחמים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ג'ון קרי, שר החוץ של ארה"ב, אמר בגלוי ולעיני כל כי אם ישראל לא תגיע להסכם עם הפלשתינים תפרוץ אינתיפאדה שלישית. קרי לא הגה את האיום מהמיית ליבו, הוא הסיק אותו מהשיחות הארוכות שניהל עם אבו מאזן ועם חבריו ומחוות הדעת שמכינים לו מומחי מודיעין, המאזינים לכל השיחות של ראשי הרשות.

נער פלשתיני שיודע את רצון מנהיגיו לא צריך לקבל הוראות מבצעיות מאבו מאזן. המסר ברור וחד כסכין: הדרך היחידה להוביל את הישראלים לוויתורים בירושלים ובשטחי יהודה ושומרון היא באמצעות התגברות מעשי אלימות. הרוצח בעפולה ביקש במעשהו הנפשע לסייע למנהיגיו במשא ומתן לשלום. אם זהו השלום, תמהני מהי מלחמה?!

שמעתי את השר יעקב פרי אומר שגם אם יהיה הסכם עם הפלשתינים, סביר שיימשכו פעולות טרור של יחידים. אם זה העתיד הצפוי לנו, לצורך מה צריך להגיע להסכם ולוותר על נכסים לאומיים ואסטרטגיים? אירועי גוש קטיף כבר לימדו אותנו כי יש ויתורים קטלניים.

היכולת של צה"ל, בעקבות מעשה נפשע שכזה, להיכנס לתוך הכפר או העיר שמהם יצא המחבל, לא תתקיים אם תוקם מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון. כבר היום יש קשיים להשיג מודיעין באותם מקומות שבהם העברנו את השליטה לרשות. היהודים לא רשאים לסמוך על אחרים שיעשו עבורם את העבודה הקשה של שמירה על חייהם ועל עצמאותם. ליהודים אין מקצה שיפורים בהיסטוריה. אשר על כן ממשלת ישראל חייבת לעמוד בנחישות על האינטרסים הביטחוניים של המדינה ולהילחם מלחמת חורמה נגד המחבלים, ובעיקר נגד המסיתים שמחנכים לשפיכות דמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו