המטרה: להציל חיים

792 מכורים לסמים טופלו במהלך 20 השנים האחרונות ב"מרפאת ד"ר מרים ושלדון ג'י אדלסון למחקר וטיפול בנפגעי סמים" בתל אביב, סמוך לביה"ח איכילוב. שלט קטן וצנוע מכוון למרפאה, שנמצאת מתחת למפלס הרחוב. 320 מטופלים כיום. רק מי שצריך להגיע יודע למצוא. "לפני שהגיעו לפה הם היו במיץ של הזבל, במצבים שאנחנו לא מעלים במחשבות שלנו שאפשר להגיע אליהם. אלו אנשים שאם תפגשי ברחוב נראים כמוני וכמוך היום", אומר זאב בלס, מנהל המרפאה, "הטיפול פה הוא טיפול מציל חיים".

ד"ר מרים אדלסון היא המייסדת ויו"ר המרפאה. המנהל הרפואי הוא פרופ' שרייבר. הטיפול במתדון נחשב למצליח ולמוביל בגמילה מסמים קשים, בעיקר הרואין. מרפאות אדלסון מתגאות באחוזי הצלחה גבוהים במיוחד: 80% מהמכורים נשארים בטיפול מרפאת המתדון לאחר שנה, ו־70% מפסיקים לחלוטין את השימוש בהרואין בבדיקה שלאחר שנה. המתדון אינו גורם לנזק גופני והמינון האישי נקבע בפיקוח רופאי המרפאה, בראשות ד"ר אדלסון. 

ד"ר מרים אדלסון היא רופאה פנימית שהתמחתה בבתי החולים הדסה ואיכילוב בתל אביב, והשתלמה במשך שלוש שנים בטיפול בהתמכרויות. לפני 20 שנה, יחד עם בעלה שלדון, הקימה את המרפאה התל־אביבית.  

החזות של רוב האנשים הממתינים במרפאה לא מסגירה את עברם הקשה. "בזכות המרפאה הזאת היום אני עובדת, נמצאת בקשר עם הילדים ולפני שלושה חודשים אפילו חיתנתי את הבן", אומרת בחיוך מאושר סימה, שמטופלת כבר כשמונה  שנים במרפאה. בהופעתה המטופחת אין עדות לעברה כנרקומנית כשש שנים. 

"אם לא הייתי מצילה את עצמי בזמן, הייתי מגיעה לזנות ולמצב הכי גרוע. אני לא יודעת איפה הייתי היום", מספרת מי שהחלה להשתמש בסמים בעידוד של בעלה דאז. "כשהייתי מכורה הייתי לא מרוכזת, ללא ביטחון עצמי, היה לי אכפת רק מהסם. לא הייתי מקדישה זמן לילדים ומישהו היה צריך לעזור לי לטפל בהם. בזכות הטיפול חזר לי הרגש, חזרו לי החיים. היום אני קמה בבוקר כמו אדם רגיל. פתחתי חיים חדשים ואני עובדת היום. אלוהים יודע איפה הייתי ללא הטיפול, או ברחוב או בעולם הבא".

"התוצאות שוות את הכל"

המטופלים שמגיעים למרפאה התמכרו להרואין וכן למשככי כאבים. תנאי הקבלה הוא ניסיון גמילה לפחות פעם אחת בעבר והמטופלים מחויבים לחתום על חוזה טיפולי ולהתחייב לכללי המרפאה. הם מגיעים פעם ביום ובהמשך אחת לכמה ימים כדי לקבל מתדון, תחליף סם שמסייע להם בגמילה, וכן טיפול פסיכו־סוציאלי וייעוץ.

במרפאה יש גם, פרט לטיפול רפואי, גם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעים למשפחה שנפגעה מהתמכרות אחד מבניה. 

בעבר, תור ההמתנה למרפאה עמד על שנה ואפילו שנתיים. לפני כחצי שנה הבחינו במרפאה בתופעה חיובית של מיעוט נרשמים, והקבלה כיום היא כמעט מיידית. אלא שלא הכל ורוד. "ואקום בסמים לא יהיה. יש כעת שינוי בעולם הסמים, חלק מהמכורים עוברים לסמים סינתטיים. מדובר באנשים צעירים יותר, והטיפול במתדון אינו יעיל למכורים לסמי הפיצוציות", מציין בלס.

יהלי אברהמסון, עובד סוציאלי במרפאה, מסביר: "הטיפול בנוי על המון סבלנות. אני מגיע בכל יום מחדש עם הרבה אופטימיות לעבודה. צריך הרבה סבלנות עד שהמטופל מתחיל לחשוב על שינוי אמיתי בחיים שלו. נקודת המבט של האנשים האלו היא של מי שעבר השפלות כל החיים שלו. הם מרגישים מנוצלים רוחנית, נפשית וגופנית כמכורים לסמים. מסביבם גם הורים ומשפחות שנפגעו. ברגע שאתה רואה תוצאות זה שווה הכל. אני אוהב את העבודה עם האוכלוסייה הזאת. ברגע שאתה עובר את ההגנות שלהם אתה רואה אוכלוסייה עם הרבה קסם והרבה יופי והרבה רצון לחיות. ולהוציא מהם את הבסיס הטוב - זו הצלחה אדירה".

בלס מוסיף: "יש רגעים מייאשים שמגיע אדם שמכור לקריסטל ויש אירוע אלימות, אבל זה חולף. הכיוון הכללי הוא חיובי. מתחילים מאוד נמוך ונמצאים במצב של עלייה כל הזמן".

ד"ר מרים אדלסון הקימה מרפאה דומה בלאס וגאס בארה"ב, ומנחה מרפאת סמים במקאו בשיטת המתדון. בעלה, איש העסקים והנדבן שלדון אדלסון, תומך במרפאות אדלסון לאורך כל הדרך. ד"ר אדלסון תקבל השנה את אות אומ"ץ על פעילותה בתחום (ראו מסגרת משמאל). 

"הטיפול הטוב ביותר"

"אי אפשר להתנער מהאוכלוסייה הזאת, זה לא הוגן, זו אוכלוסייה שחשופה למחלות ולסטיגמות", מסבירה ד"ר אדלסון. "בעלי שאל אותי אם אני לא מתגעגעת לעבודה כרופאה ראשית במיון, ואני עונה לו שבמיון הצלתי אדם אחד מהתקף לב, אבל בעבודה הזאת על כל אדם שאתה מציל אתה מציל עוד עשרים אנשים מסביבו - את הוריו, ילדיו, אחיו. זו אוכלוסייה של אנשים שלא צועקים, אנשים מדוכאים ומוחלשים, ואנחנו מחויבים לתת להם את הטיפול הטוב ביותר לטובתם ולטובת החברה".

"80 אחוזים מהמטופלים מתמידים בטיפול יותר משנה. לאחר שנה של טיפול, יותר ממחציתם (48 אחוזים) עובדים, וחשוב יותר, 70-65 אחוזים לא נוגעים יותר בהרואין או באופיאטים", מספרת ד"ר עינת פלס, מנהלת יחידת המחקר במרפאה.

משרד הבריאות מממן את הטיפול במרפאה בעלות של כ־900 שקלים למטופל, והשאר מגיע בעיקרו ממיליוני דולרים, תרומת משפחת אדלסון. בארץ פועלות עוד מרפאות למכורים לסמים, אך מרפאת אדלסון היא היחידה המסונפת למרכז רפואי (איכילוב) ועוסקת גם במחקר. בימים אלו מתנהל בה מחקר על אודות מאפיינים גנטיים אצל המטופל, הקשורים לקביעת מינון המתדון, ומחקרים נוספים שמיועדים לשפר את איכות הטיפול במכורים.

גילוי נאות: ד"ר מרים ושלדון אדלסון הם הבעלים של החברה המחזיקה במניות "ישראל היום"

*   *   *

נימוקי ועדת הפרס

בזכות הפעילות החברתית ופרויקט "תגלית"

אות המופת של אומ"ץ, פרס אשת המופת בתחום החברתי לשנת 2013 יוענק היום לד"ר מרים אדלסון על פעילותה ועל יחסה האנושי והמסור למכורים בסמים, במסגרת פעילות "מרפאת ד"ר מרים ושלדון ג'י אדלסון למחקר וטיפול בנפגעי סמים", וכן על מעורבותה עם בעלה שלדון אדלסון בפרויקט תגלית, המביא בני נוער יהודים מרחבי העולם לישראל, לחיזוק זהותם היהודית.

מנימוקי ועדת הפרס, "לד"ר אדלסון יש אידיאולוגיה ייחודית שרואה בהתמכרות לסמים מחלה ככל המחלות, ולכן הטיפול בה צריך להיות במסגרת של גוף רפואי מוסדר. 'מרפאת אדלסון' היא גוף ללא כוונת רווח שממומן בעיקר מתרומות שוטפות שלה ושל בעלה שלדון. חולים המכורים למשככי כאבים ולהרואין זוכים לקבל במרפאת אדלסון טיפול אחזקתי במתדון, שמלווה גם בטיפול פסיכו־סוציאלי על ידי צוות מקצועי רב תחומי". 

עוד נכתב בדברי הנימוק של ועדת הפרס, כי "מעבר לטיפול הרפואי המקצועי, מקפידה ד"ר אדלסון שבמרפאה שלה יזכו המטופלים לאמפתיה ולתמיכה ושהאווירה תהיה מכובדת ובטוחה. מטרת הטיפול המיוחד במרפאת אדלסון היא לצמצם את הנזקים הבריאותיים למטופלים ולמשפחותיהם, ואף לאפשר להם תפקוד אישי סביר במישור המשפחתי, החברתי והתעסוקתי".

האות מוענק לד"ר אדלסון גם על פעילותה במסגרת פרויקט "תגלית". "העובדה שנערים יהודים רבים, בוגרי פרויקט 'תגלית', רואים עצמם כיום חלק בלתי נפרד של העם היהודי, מסמלת את הצלחתו של הפרויקט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו