סיור נוסטלגי בבנימינה

גל הנוסטלגיה שמחזיר לחיינו להקות שאהבנו פעם, ובהן כוורת והחברים של נטאשה שחוזרות ומופיעות, הצית בי גל נוסטלגי משלי. פתאום עלו בי געגועים לתמימות וליופי שהיו מנת חלקנו פעם, הרבה לפני שתוכניות הריאליטי השתלטו על חיינו. לכן החלטתי לקחת אתכם עימי הפעם לבנימינה, המקום שבו גדל וכתב אחד היוצרים האהובים עלי ביותר - אהוד מנור ז"ל. במושבה הציורית הזאת הוא חיבר את מיטב השירים והפזמונים שהפכו לנכס צאן ברזל, ובעיקר מעוררים געגועים עזים למה שהיה פעם.

לבנימינה הגעתי באחד מהימים הכי חמים בקיץ הזה, אבל זה לא הפריע למושבה השקטה הזו לשמור על צביונה הכפרי משהו, ולהיות מנוקדת בדשא בירוק עז ובפרחים צבעוניים מנקרי עיניים. אני פוגשת את מיכל קנדל, מדריכת טיולים שטיוליה סובבים סביב טבע, התיישבות וזמר עברי, ואנחנו יוצאות יחד לטיול בעקבות שיריו של מנור. וכך, בעודי פוסעת בשבילי המושבה אני לא יכולה להפסיק לפזם בליבי את אחד משיריו היפים ביותר, שתמיד מרגש אותי מחדש - "ימי בנימינה", שבו כתב את המילים הנפלאות: "אני רוצה לחזור אל הימים הכי יפים שלי, הימים היחפים של בנימינה - כן, אני זוכר, הכל זרם לאט, השמש לא מיהר, אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר..." אגב, כדי להנציח את בן המושבה האהוב הוסב שמו של רחוב העלייה שבכניסה המערבית למושבה ל"ימי בנימינה".

אנחנו עומדות ליד בריכת המים שהוקמה במימון הברון רוטשילד בנקודה הגבוהה ביישוב, ולידינו נמצאת תחנת הנוטרים המקומית, שריכזה פעולות ביטחוניות שונות החל בשנת 1938, בימי המנדט הבריטי. מסביבנו גן רחב ידיים ובו בריכת דגים קטנה ושלווה. קנדל מספרת לי קצת על ההיסטוריה של בנימינה, שנוסדה בידי בנים של עולי העלייה הראשונה ממושבות האזור (זכרון יעקב וגבעת עדה) ועולי העלייה השלישית שהתיישבו בה ב־1922. אדמת היישוב נרכשה מידי פיק"א (חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל) והיישוב נקרא על שם הברון רוטשילד, ששמו המלא למי שלא יודע היה אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

צביונו של היישוב בתחילת דרכו היה חקלאי. בין המתיישבים הראשונים שהגיעו לכאן בפקודת הברון היו גם בני משפחות יוצאי גאורגיה, שתפקידם היה לסייע בחקלאות ובתעשיית הבשמים המקומית. מפעל "יסמין" לייצור בשמים נפתח במושבה בשנת 1925‏ ובנימינה זכתה לכינוי "מושבת היסמין". לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות, בעיקר בשל העובדה שהיה צורך בקבוצות עבודה רבות שיסייעו בייבוש הביצות. 

אי אפשר לכתוב על בנימינה בלי להתייחס לתחנת הרכבת המיתולוגית והפעילה שהוקמה בה, ואשר הופיעה בשירים רבים שכתב מנור. למעשה, התחנה נפתחה ב־11 ביולי 1921, בתחילתו של המנדט הבריטי כנקודת עצירה לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה בקו ביירות־קהיר. בחלוף השנים הוקם בתחנה מבנה אבן קטן, והתחנה הפכה לתחנת רכבת לכל דבר. קנדל מספרת לי שתחנת הרכבת מופיעה בשיר, שמייד כשהיא החלה להשמיע לי אותו, דמעות עלו בעיניי. וכמובן, אני מדברת על "בן יפה נולד", שרבים מאיתנו מכירים כ"למה לא מלאו עשרים לנער", אחד מהשירים הרבים והעצובים שכתב אהוד מנור על אחיו, יהודה, שנהרג בקרב סואץ במלחמת ההתשה. "בוקר יום ראשון ליד התחנה, חיכתה איתו עד שתבוא רכבת. בשוכבה לישון לפני שנרדמה שורות כחולות היתה אליו כותבת". מצמרר. 

ליד המסילה

שאלתי את קנדל מדוע החליטה לספר דווקא את סיפורו של מנור ואת סיפורה של בנימינה, למרות שהיא עצמה מתגוררת ביקנעם עלית. קנדל סיפרה שלפני עשרים שנה התקשרה אליו וביקשה ממנו רשות לספר את סיפורו בשילוב עם סיפור המושבה. מנור שאל אותה בתמיהה: "למה שאני אעניין מישהו?" והיא הסבירה לו שסיפור חייו הטרגי, שהוביל אותו לכתוב את השירים האהובים, שסיפור אהבתו למשפחתו ולאשתו עפרה פוקס, ויותר מכל צניעותו, הם שהובילו אותה להתקשר אליו. והיא קיבלה את ברכתו. מאז עוד ועוד מדריכים החלו להדריך כאן בעקבות שיריו של אהוד מנור, כולל סיורים מזמרים. למי שמתגעגע ולמי שרוצה קצת להנחיל ערכים ושירים אהובים ליקיריו, כדאי להצטרף לאחד מהם.

אנחנו ממשיכות למיזם טרי, ואחד המקסימים שנתקלתי בהם לאחרונה. מדובר ב"גן הסולארי", שהקימו שני יזמים צעירים וערכיים. כל מטרתו של הגן הסולארי הקסום היא להעביר את החזון שלהם ולהסביר לכל אדם בכל גיל איך אנחנו יכולים לעזור ולתרום לעולם שבו אנחנו חיים. יניב פילדסט, אחד היזמים, מספר לי שהכל התחיל בילדותו בעיר רחובות, כשצפה בבניית מגדל שמש במכון ויצמן הסמוך לביתו ותהה מדוע אנחנו מייצרים חשמל מפחם, כשיש לנו משאב כמו השמש שאינו מזהם את הסביבה. "זעמתי על זה שבעצם אין נגישות לידע ולפתרונות הפשוטים", הוא אומר, "והחלטתי להקים מקום שבו אעניק חינוך חווייתי, כדי לייצר שינוי בעזרת מתקנים פשוטים והתנסויות חווייתיות". 

יניב מדגים לנו הדלקת אש בעזרת זכוכית מגדלת ואנחנו צופים בקיר ירוק - קיר חי, אחד מקירות הבית שבו מתגורר יניב, שמלא בצמחים - שהוא אחד האמצעים הפשוטים לבידוד ולקירור הבית. הצטרפתי לקבוצת ילדים שהדריך יניב, וזרחתי כשראיתי כמה הוא מיטיב לדבר אליהם ואיזו התעניינות הם מפגינים. באמת מקום מיוחד שכדאי מאוד להגיע אליו.

לגעת ביין

אי אפשר לבקר בבנימינה באמת בלי לעבור במרכז המבקרים היפהפה של יקבי בנימינה, ששופץ וכעת הוא נעים ומסביר פנים במיוחד. יקב בנימינה ממוקם בנקודה היסטורית - במבנה מפעל הבשמים שהקים הברון רוטשילד. המפעל נבנה במושבה בזכות פרחי היסמין הרבים שפרחו באזור, ומהם יוצרו תמציות בושם. בסופה של תקופה, ב־1937, נסגר המפעל לאחר שכשל וננטש. המבנה והסליק שמתחתיו שימשו לפרקים, עד קום המדינה, כמקום מחבוא לחברי מחתרת ההגנה. המקום עבר גלגולים רבים עד שנרכש על ידי קבוצת משקיעים פרטית והיקב החל לפעול בתוכו. 

ביקב בנימינה, אחד מהיקבים הגדולים בארץ, יש אחד ממרכזי המבקרים היפים והנעימים ביותר שביקרתי בהם. האווירה בו היא ידידותית להפליא, וכל שאלה שתשאלו בו תיענה. ביקב ישמחו מאוד לקחת אתכם לסיור שבו יסבירו לכם על תהליך ייצור היין בטכנולוגיות חדישות לצד מסורת עתיקה. תוכלו לטעום כאן ממגוון היינות ולרכוש מהם במחירי חנות המפעל. בחנות, שגם היא שופצה וכעת היא חנות יפהפייה ומעוצבת, תמצאו את יינות הדגל של היקב לצד מוצרים מתוצרת האזור. שווה להגיע ולערוך סיור טעימות במחיר סביר מאוד. אני טעמתי מגוון יינות לבנים נפלאים המתאימים במיוחד לימות הקיץ החמים. 

המשכנו לאזור התעשייה של בנימינה. המקום הפך כבר מזמן לאזור שמאכלס בתוכו כמה שכיות חמדה קולינריות. במסעדת גאיה, שבה גם אטליז וחנות יין, תמצאו אוכל נעים וטעים. אני מאוד אוהבת את העיצוב הכפרי של הביסטרו הקטן. שימו לב למדף הירקות משובב הנפש וכמובן למקרר שבו נחים להם מגוון נתחי בשר מגרים ונקניקיות שמנות תוצרת בית. 

אני לא עוזבת את האזור לפני שאני נכנסת ללחם בורקין, מאפייה שאהובה עלי במיוחד. במקום, שפתחו בני הזוג יעל וערן בורקין, לא תוכלו להישאר אדישים לריחות הנפלאים שמדיפים הלחמים הכפריים והמאפים שלהם. 

בנימינה היא נקודה מצוינת ליציאה לטיולי אופניים: יש כבישים מתאימים ושדות ירוקים למכביר. גם הים קרוב מאוד, כך שכל ביקור או טיול אופניים יכול להסתיים באחד מהחופים היפים בארץ. מי שמחפש קצת היסטוריה יכול להגיע לביקור במבצר שוני המכונה גם פארק ז'בוטינסקי, השוכן על אם הדרך בין בנימינה לזכרון יעקב. אתר המבצר משופע בממצאים ארכיאולוגיים מרשימים מהתקופה הרומית, ובתיאטרון היפהפה מתקיימים שפע אירועי תרבות והופעות. אפשר גם לצאת לסיורים באזור המשופע בכרמים וקרוב מאוד לעמק נחל התנינים. מניסיוני אני יכולה להעיד שחוויית הצפייה בהופעה של אמן אהוב במקום כה אינטימי ויפהפה היא חוויה אחרת. 

בין הבית לבין השדות

ואם מדברים על אמן אהוב, אני חוזרת לאהוד מנור. המשכנו את הסיור ברחובות המושבה, עד שהגענו לבית ילדותו הצנוע של מנור. ואז התמלאתי עצבות וכעס. מתברר שבבית, שנמצא כעת בידיים פרטיות, שוררות עזובה והזנחה. התמלאתי כעס, כי בכל מדינה אחרת היו דואגים להנציח את זכרו של יוצר בסדר גודל כזה ואת המקום שבו נכתבו שיריו היפים בצורה מכובדת וראויה. במקום זה רק יכולתי להביט במרפסת הקטנה, לדמיין ילד קטן, חולמני ויחף, מביט בחורשת היקליפטוס הסמוכה ובצמרות העצים שהתמלאו בציפורים נודדות לעת שקיעה, ומשרבט על נייר קטן בעיפרון את המילים: "בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות, ילדים בחופשה ישחקו תופסת בין הבית לבין השדות. עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה". אמן.

yaell@israelhayom.co.il

איך, כמה ולמה

טיולי אתנחתא עם מיכל קנדל

טל' 054-4898639. אתר: www.michal-kandel.com

הגן הסולארי 

הגיבורים 1, פינת רחוב המסילה (צמוד לכיכר גשר הרכבת/המנהרה), בנימינה. טל' 072-2612211 ,052-3300212. פתוח: א'-ה' 16:00-09:00, ו' 13:00-09:00. ביקורים בתיאום מראש. אתר: www.haganhasolari.co.il

יקבי בנימינה

הנשיא 3, בנימינה, טל' 04-6288424. סיורי טעימות ביקב מתקיימים בימי א', ג', ה' בשעות 10:00, 12:00, 14:00. יש לתאם את הסיור מראש בטל' 04-6107535. אתר: www.binyaminawines.co.il

מסעדת גאיה

רחוב האמן 1 פינת הטחנה (אזור תחנת הרכבת), בנימינה. טל' 04-6181818

GO RIDE

השכרת אופניים באזור, בתיאום מראש. טל' 052-4517715 ,052-3449095

מבצר שוני - פארק ז'בוטינסקי

איך מגיעים: אתר שוני שוכן כ־2 ק"מ מצפון לבנימינה, בצד הכביש המוליך לזכרון יעקב (כביש מס' 652)

לחם בורקין

המלאכה 2, בנימינה. טל' 04-6332228

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו