ארבע שנים אחרי ששקעה האימפריה העות'מאנית ונסוגה גם מארץ ישראל ביקש מהמט אקיף ארסוי, מחבר ההמנון הלאומי הטורקי, לרומם את דגל מדינתו. הוא שזר בהמנון שורה אחת שהטורקים דבקים בה עד היום. ארסוי מתאר שם כיצד הדגל "מתנופף כמו השמיים הבוהקים" ומהללו: "הוי חצי סהר רב תהילה... כל טיפת דם אחרונה שלנו לא תהיה לחינם. לא אתה ולא הגזע שלי, לא תוכחדו לעולם".
אלא שספק אם אפילו ארסוי האמין אז, ב־1921, כי בתוך פחות מ־100 שנה ישובו ויונפו דגלי הכוכב והירח בעיר העתיקה של ירושלים ובהר הבית, ועוד תחת שלטונה של מדינת היהודים.
טורקיה מבקשת לחזור ולקנות לה אחיזה והשפעה בירושלים. היא משקיעה כספים רבים כדי להשיג זאת. ההתעוררות הלאומית והתרבותית הטורקית בבירה, שתושבי מזרח ירושלים חשים בה היטב, מגובה על ידי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הרואה עצמו כפטרונם של האחים המוסלמים, כמחדשה של האימפריה העות'מאנית וכאביה של הח'ליפות העות'מאנית שתשוב באחד הימים גם לירושלים.
הרבה מאוד כסף שופכת טורקיה במזרח ירושלים ובהר הבית, כדי לקנות לעצמה השפעה ודריסת רגל כאן. השותפים הנאמנים של ארדואן ב"מצווה" הדתית הזאת הם אנשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל בראשות שייח' ראאד סלאח, השוללים את הלגיטימיות של מדינת ישראל וכידוע הוצאו אל מחוץ לחוק; ושייח' עכרמה סברי, מי שהיה המופתי של ירושלים, אחד הקיצונים שבאנשי הדת המוסלמית, שהעניק בעבר לגיטימציה לפיגועי מתאבדים וייחל לחורבנן של ארה"ב ובריטניה. סברי משמש כיום הדרשן הראשי של מסגד אל־אקצא.
חלק מהנתונים נחשפים עתה על ידי פנחס ענברי, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שערך עבור המרכז מיפוי מקיף של הארגונים הפלשתיניים שפועלים כיום במזרח ירושלים.
נשיא טורקיה ארדואן מקבל מדליה משייח' סברי על תמיכתו בירושלים // Anadolu Agency
הכסף הטורקי, כך מתברר, זורם לירושלים באמצעות כמה וכמה גופים. המשמעותי מכולם הוא "טיקא", שממומן ברובו על ידי ממשלת טורקיה ומזרים כספים בהיקפים אדירים ל־140 מדינות; וגם לירושלים. בראש טיקא עומד מאז 2011 ד"ר סרדר קאם, לשעבר ראש לשכתו של ארדואן במשרדו בפרלמנט.
אנשי מרכז המידע למודיעין ולטרור מצאו לאחרונה כי מאז הקמת השלוחה של טיקא ברמאללה ב־2004 ועד 2014, היא השקיעה מיליוני דולרים בלא פחות מ־63 פרויקטים בירושלים. מוסד נוסף שמזרים כספים לירושלים הוא "עמותת האהבה לחסות ילדים במצוקה" השוכנת בראס אל־עמוד, שממנה פועל שייח' עכרמה סברי. עיון בדף הפייסבוק של המוסד מגלה שהמוסד עוסק לא רק בילדים במצוקה, אלא גם בשימור אופייה המקורי האסלאמי של ירושלים. מוסד דומה נוסף הוא "קנדיל" (מנורות) שתרם 140 אלף דולר לאגודת העזרה תעאוון. על פי דף הטוויטר של קנדיל, ירושלים היא שעומדת בראש מעייניו, "על פי ערכי האחים המוסלמים ובעיקר רחבת אל־אקצא".
הסהר העולה
שיטוט חטוף באתר האינטרנט של טיקא יחד עם ביקור והתרשמות מהשטח - מלמדים כי טיקא השקיעה כספים רבים בשיקום אתר "נבי מוסא" (על דרך ירושלים־יריחו). נבי מוסא היה מוקד לחגיגות סופיות בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, ושם גם החלו מאורעות תר"פ נגד היישוב היהודי בארץ.
טיקא השקיעה גם בהכשרה של אצטדיון ספורט (ע"פ בקשת משרד הספורט הפלשתיני) בשכונת א־טור, בואכה הר הזיתים; בשיקום ארכיון המסמכים העות'מאניים־מוסלמיים ששוכן בהר הבית; ברכישת עוקב מים גדול לטובת המתפללים בהר; בשיקום בית הקברות המוסלמי למרגלות החומה המזרחית של הר הבית, סמוך לשער הרחמים; במימון חפירת הצלה ארכיאולוגית ברחוב השלשלת בעיר העתיקה, ובעוד לא מעט פרויקטים קהילתיים ודתיים.
נאמני טורקיה בירושלים, בעיקר אנשי האחים המוסלמים בירושלים, שמקיימים זיקה לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, תולים ומניפים תדיר את דגליה של טורקיה בהר הבית, ובמבואותיו. טיקא גם הדפיסה במאות אלפי עותקים חוברת מידע בשלוש שפות (טורקית, ערבית ואנגלית) על "76 אתרי אל־אקצא". החוברת הושקה בטקס חגיגי שבו השתתפו אנשי הוואקף ונציגים טורקים ופלשתינים.
גולת הכותרת והפעילות הסמלית ביותר של הטורקים בירושלים היא החלפת הסהר הישן והדהוי במרומי כיפת הסלע בסהר חדש מוזהב ובוהק, תרומת ממשלת טורקיה. אגודה טורקית היא גם שמימנה חלקית את האוטובוסים שאספו בשנים האחרונות מכפרי המשולש והגליל את פעילי המוראביטון והמוראביטאת והסיעו אותם להר הבית. הפעילים הללו היו אחראים במשך שנים למהומות בהר הבית, עד שארגוניהם הוצאו אל מחוץ לחוק ואל מחוץ להר.
ההתמקדות הטורקית באל־אקצא והר הבית היא שיטתית ועקבית. ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה, במרכז דיין באוניברסיטת ת"א, מזכיר שלאורך השנים הטורקים שלחו לירושלים משלחות בדיקה מטעמם כדי לבדוק אירועים סביב החפירות הארכיאולוגיות באזור גשר המוגרבים ובמנהרת הכותל.
"מהמט גורמז - יו"ר הרשות לענייני דת של טורקיה", מגלה ינרוג'ק, הוא שניהל ב"ליל אל־קאדר" לפני שנתיים את התפילה בהר הבית, ותחת כהונתו של גורמז שולבה ירושלים כתחנה במסלול החאג' (העלייה לרגל למכה). כלומר: בדרך למכה, מתפללים באל־אקצא, ורק אחר כך ממשיכים לירדן, ומשם לערב הסעודית". ינרוג'ק מציין עוד כי "בערוץ הטלוויזיה של הרשות הטורקית לענייני דת שולבה כרקע גם תמונת אל־אקצא, לצד המקומות הקדושים במכה ובמדינה", וכי "גם בספרי הלימוד בבתי הספר הטורקיים משולבים אל־אקצא וירושלים יותר ויותר".
תזכורת: רק לפני שבועות אחדים, למרות הסכם הפיוס בין טורקיה לישראל והסיום לכאורה של "משבר המרמרה", נאם ארדואן בפני הפורום הבינלאומי לקרנות וואקפים של "אל־קודס". הוא הגדיר שם את שליטת ישראל בירושלים כ"עלבון", וקרא לבני עמו ולכל המוסלמים ברחבי העולם "להגן על הזהות המוסלמית של ירושלים" ולעלות להר הבית.
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק. "ארדואן מאמין שהוא המנהיג של העולם הסוני המתון"
ארדואן תקף באותה הזדמנות את חוק המואזין, שנועד להגביל את עוצמת הרעש מהמסגדים ואיים: "לא נאפשר להשתיק את המואזין באל־אקצא... כל הזזת אבן בעיר עלולה להיות בעלת משמעות". הוא קבל על כך ש"רק" 26 אלף טורקים מגיעים לירושלים מדי שנה, והוסיף כי "אמנם המספר גבוה ביותר מכל המדינות המוסלמיות, אך נמוך בהרבה ממאות אלפי אמריקנים, רוסים וצרפתים". ואכן, בהשראת ארדואן, התיירות המוסלמית לירושלים משנה פנים. אם בעבר היתה זאת תיירות שגרתית, כיום מדובר בעיקר בתיירות דתית נקודתית, שפוקדת את ירושלים ומסגד אל־אקצא, ואחר כך עוזבת את ישראל.
"ארדואן", מסביר ד"ר ינרוג'ק, "מאמין שהוא המנהיג של העולם הסוני המתון, ובכל הזדמנות הוא מדגיש שהוא מהצאצאים של האימפריה העות'מאנית ששלטה בירושלים מאות שנים, ממשיכם של סלאח א־דין ושל סולימאן המפואר. הוא מגדיר את הטורקים כנכדים של השניים הללו ושואף להחזיר את שליטת האסלאם והאימפריה לירושלים".
גוף טורקי נוסף שפעיל בירושלים הוא "אגודת מורשתנו" (ג'מעית מראת'נא) שיושבת באיסטנבול. ראשיה נמנו עם מקבלי פניו של ראאד סלאח, כשהגיע לטורקיה לפני כמה שנים כדי להשתתף בוועידה השנתית של "האיחוד הבינלאומי של חכמי הדת".
בראש אגודת מורשתנו עומד מחמד דמרג'י, ומטרתה לשמר ולחדש את המורשת העות'מאנית באל־קודס. בחודש מאי האחרון חשף דמרג'י עצמו את היקפי הפעילות של האגודה, וסיפר בראיון עיתונאי כי בעשר השנים האחרונות היא השקיעה 40 מיליון דולר בשיפוץ 46 מסגדים ו־70 דירות, וכן בריהוט מאות דירות שנמצאות בקרבת מתחם אל־אקצא.
האגודה של דמרג'י, הנתמכת בין היתר ע"י טיקא הטורקית, גם דואגת ליתומים ולשיפוץ בתי ספר. במהלך חודש הרמדאן הנוכחי היא התחייבה לחלק 150 אלף ארוחות במתחם אל־אקצא, ובשנה הקרובה תשקיע בפרויקטים חדשים עוד 10 מיליון דולר.
"אהדה חסרת תקדים"
ישראל מתעלמת בינתיים מהפעילות הטורקית בירושלים, ולמעט תגובות ממוקדות על ההתקפות הפרועות של ארדואן על ישראל - אינה עושה דבר. גם הירדנים חורקים שיניים. על פי הסכם השלום בין ישראל לבין ירדן, התחייבה ישראל להכיר בבכורה הירדנית במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים.
כבר שנים שישראל מרוממת את מעמדה של ירדן על הר הבית באמצעות מחוות והאצלת סמכויות שונות. ישראל גם מתחשבת מאוד ברגישות הירדנית ביחס להר הבית. היסטורית, ירדן הפסידה שני קרבות חשובים על המקומות הקדושים למוסלמים.
השושלת ההאשמית הפסידה לסעודים לאחר מלחמת העולם הראשונה את התפקיד של שומר המקומות הקדושים לאסלאם במכה ובמדינה, והתנחמה באפוטרופוסות המשנית על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים.
במלחמת ששת הימים, כשישראל איחדה את שני חלקי ירושלים, ירדן הפסידה גם אותם. הסכם השלום עם ישראל היה מבחינת ירדן "תיקון", אך כעת הטורקים מאיימים "לגנוב" להם את הבכורה פעם נוספת.
פלשתינים וטורקים עם הדגל הטורקי על רקע כיפת הסלע
ההיסטוריונית הארמנית ד"ר ג'ורג'ט אבקיאן, תושבת הרובע הארמני בעיר העתיקה של ירושלים, מודאגת מהפעילות הטורקית בעיר: "אנחנו רואים את הדגלים הטורקיים בכל מקום בהר הבית, וגם ברחובות שמובילים לשם. בשער שכם, ולאורך רחוב הגיא, יש חנויות רבות שמניפות את הדגל הטורקי. מאכלים טורקיים מסורתיים, גרעינים ופיצוחים טורקיים וגם מוסיקה טורקית הפכו לפופולריים.
"אותי זה מטריד פעמיים. פעם אחת כי זה מוכוון. זה לא ספונטני, אלא נרכש בכסף ובמהלך מחושב. טורקיה מעלה הילוך בעיר. בפעם השנייה זה מטריד ומקומם אותי כארמנית, וכבת לעם שרבים מבניו ובנותיו הושמדו ברצח עם ע"י הטורקים. הטורקים מנסים להשיב משהו מהיוקרה ומההשפעה שהם איבדו כאן לפני 100 שנה, כשהאימפריה שלהם התמוטטה.
"כששמעתי לפני זמן מה שהטורקים מבקשים להקים אנדרטה באזור הר הבית לזכר החיילים שלהם שנפלו במלחמת העולם הראשונה, כעסתי. שלחתי מכתב לעיתון במזרח ירושלים שפרסם זאת, ושאלתי אם האנדרטה היא לזכר החיילים שרצחו את בני עמי? הם לא פרסמו את המכתב שלי".
לפני שבועות אחדים פרסמו ד"ר דוד קורן ובן אברהמי, יועצי עיריית ירושלים לענייני מזרח העיר, מאמר בכתב העת "השילוח", שסקר את השינויים שעברו על מזרח ירושלים לאורך שנות שלטון ישראל שם. גם קורן ואברהמי התייחסו שם למיליוני הדולרים שטורקיה מזרימה לעמותות ולגופים במזרח העיר, כדי לחזק שם את מעמדה על חשבון ירדן וישראל.
השניים העירו כי "מעורבותו הגוברת של משטר ארדואן, המשמש כיום הפטרון הראשי של תנועת האחים המוסלמים בעולם, (בירושלים ובהר הבית; נ"ש), מלמדת כי המתרחש בירושלים הוא חלק ממהלך רחב יותר של יצירת הגמוניה טורקית אזורית על חשבונם של שחקנים אחרים", וכי "המפסידה העיקרית מהנוכחות הטורקית הגוברת היא ירדן, אשר במשך שנים נהנתה מן המעמד של שומרת המקומות הקדושים ושל פורסת החסות על תושבי מזרח העיר.
"בשנים האחרונות", מציינים השניים, "התכרסם מעמדה בעיר בהדרגה, עד כי הצטמצם לשמירה על 144 הדונמים של הר הבית בלבד, כהצהרתו של המלך עבדאללה עצמו... גם בהר הבית מעמד זה מצטמצם והולך, ולתוך הוואקום הזה, הן ברחבי העיר והן בהר הבית, נכנסת טורקיה".
קורן ואברהמי מתרשמים כי "טורקיה של ארדואן נהנית כיום מאהדה חסרת תקדים בקרב תושבי מזרח ירושלים. דגליה נתלים על גגות בניינים ואף ברחבת הר הבית, והתרבות הטורקית זוכה בעיר לעדנה המתבטאת בלימודי השפה ובנוכחות של המוזיקה והמאכלים הטורקיים. מעורבותם מתאפשרת", מאשרים גם הם, "הודות לשיתוף הפעולה שלהם עם גורמי האחים המוסלמים בעיר, המשמשים להם לא אחת בעלי בריתם ועושי דברם.
"על פי מקורות במזרח ירושלים שאנו משוחחים עימם באופן תדיר, הטורקים מממנים חלק גדול מפעולות ה"דעוה" (הטפה) בעיר: אגודות צדקה, ארגוני נשים, אירועי פנאי ותרבות, פעילויות לנוער ועוד. שייח' עכרמה סברי, הפורס את חסותו על חלק גדול מהארגונים הללו, הפך הלכה למעשה לדמות המזוהה ביותר עם הפעילות הטורקית בעיר.
"את שלל פעולותיה והשקעותיה במזרח העיר מבצעת טורקיה באמצעות זרועותיה הארוכות - סוכנות הסיוע הממשלתית שלה, הקונסוליה הטורקית בעיר ושורה של ארגונים טורקיים, שלהם סניפים מקומיים בישראל או באיו"ש".
למנוע את "ייהוד" ירושלים
ואכן, לפחות חלק מהפלשתינים בירושלים מתקשים להסתיר את אהדתם לטורקים ולמנהיגם ארדואן, שמרבה להשתלח בישראל, בעיקר בסוגיית הר הבית ואל־אקצא. האהדה הזאת מצד אחד, וההסתייגות מירדן מצד שני, גולמו רק לפני כשנתיים בשני ביקורי אח"מים שנערכו בהר.
הראשון היה זה של שר הדתות הטורקי, פרופ' מוחמד גורמאז, שהתקבל שם בכבוד מלכים ואף נשא דברים בפני ציבור המתפללים. ימים אחדים אחר כך ביקר בהר ראש הקאדים של ירדן, ד"ר אחמד אל־הולייל, שדבריו נקטעו שוב ושוב על ידי ההמון ובסופו של דבר הוא גורש בבושת פנים מהמסגד.
שני הנאמנים הגדולים של הטורקים בירושלים הם, כאמור, שייח' ראאד סלאח, שהתארח ברמדאן האחרון בביתו של שגריר טורקיה בישראל, ושייח' עכרמה סברי, לשעבר המופתי של ירושלים. סלאח כבר ישב בכלא על הסתה והתפרעות, והפלג שלו בתנועה האסלאמית הוצא אל מחוץ לחוק, לאחר שיזם אינספור פרובוקציות בהר הבית.
גם סברי, כמו סלאח, שולל את זכותם ההיסטורית של היהודים על ישראל וירושלים. שניהם ישבו בעבר במועצת נאמני קואליציית הצדקה בראשות שייח' יוסוף אל־קרדאווי, שהעבירה כספים לחמאס.רק לפני חודש נפגש ארדואן עם רה"מ הפלשתיני, ראמי אל־חמדאללה, ועל פי דיווח בסוכנות הידיעות מען, קרא לשלב כוחות כדי למנוע את "ייהוד" ירושלים.
בפגישה הזאת נטלו חלק גם שר ההקדשים הפלשתיני, יוסף אדעיס, והשר לענייני ירושלים ברשות הפלשתינית עדנאן אל־חוסייני. עם השייח' סברי נפגש ארדואן לפני כחודש, במסגרת כנס על קודשי ירושלים באיסטנבול, וקיבל ממנו עיטור כבוד. אם לשפוט על פי "הישגיו" בירושלים - מגיע לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו